1 וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים. בְּנֵי מִצְרַיִם אֵינָם יָפִים כְּמוֹ בְּנֵי אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲבָל הֵם כְּעוּרִים כִּי הֵם דְּרוֹמִיִּים וְהֵם שְׁטוּפִים בְּזִמָּה. לְפִיכָךְ כְּשֶׁהָיָה קָרוֹב לְמִצְרַיִם וְהָיָה בִּגְבוּלָהּ וְרָאָה אֲנָשֶׁיהָ כְּעוּרִים, הָיָה יָרֵא כְּשֶׁיִּרְאוּ אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא יְפַת תֹּאַר שֶׁיַּחְמְדוּ אוֹתָהּ, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ זֶה מִתְּחִלָּה לֹא הָלַךְ לְמִצְרַיִם אֶלָּא הָיָה סוֹבֵל הָרָעָב וְלֹא שֶׁיַּפְקִיר אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלֹא יָרֵא שֶׁיֶּאֶנְסוּ אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְיִשְׁכְּבוּ עִמָּהּ, כִּי אִם יַעֲשׂוּ זֶה פַּעַם אַחַת לֹא יַעֲשׂוּ פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁיִּשְׁכְּבוּ אוֹתָהּ לְעֵינָיו, כִּי זֶה יִהְיֶה חָמָס רַב וְחָמָס תְּמִידִי לֹא יִסְבְּלוּ אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, אֲבָל לַהֲרֹג אוֹתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻפְקֶרֶת לָהֶם בְּלֹא חָמָס, כִּי לֹא יִהְיֶה לָהּ בַּעַל, וּמִזֶּה פָּחַד אַבְרָהָם. וְלֹא סָמַךְ עַל הַבְטָחַת הָאֵל שֶׁהִבְטִיחוֹ, כִּי אָמַר שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא. וְכֵן פָּחַד יַעֲקֹב אָבִינוּ אַחַר הַבְטָחַת הָאֵל. וְכֵן רָאוּי לְכָל צַדִּיק שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה עַל הַנֵּס וְיִשְׁמֹר עַצְמוֹ בְּכָל תַּחְבּוּלָה אֲשֶׁר יוּכַל, וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה ״אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד״ משלי כח:יד. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תענית ט: מִנַּיִן שֶׁאֵין סוֹמְכִים עַל הַנֵּס? שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא תְנַסּוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ דברים ו:טז. וְכֵן רָאִינוּ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא כְּשֶׁהָלַךְ בִּשְׁלִיחוּת הָאֵל וּפָחַד מִשָּׁאוּל, וְאָמַר ״וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״ שמואל א טז:ב, וְגַם הָאֵל שִׁבַּח פַּחְדּוֹ וְלֹא אָמַר לוֹ אַל תִּפְחָד כִּי לֹא יַהַרְגֶךָ, אֲבָל אָמַר לוֹ ״עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ״ שם, וְהוֹדָה לוֹ כִּי טוֹבָה הָיְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהָיָה מְפַחֵד. וְכֵן רָאוּי לְכָל צַדִּיק שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן וְלֹא יִבְטַח עַל הַנֵּס.
2 וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. יַעֲמִידוּךְ בַּחַיִּים שֶׁלֹּא יַהַרְגוּךְ לַהֲנָאָתָם שֶׁאַתְּ יְפַת תֹּאַר, וְכֵן ״הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה״ במדבר לא:טו ״וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתָה״ במדבר כב:לג.
